הכלל מלמד שחברה נמדדת על פי החוליה החלשה בה, כלומר, אם אנחנו רוצים לדעת עד כמה החברה חזקה, עלינו למדוד עד כמה חזקה החוליה הכי חלשה שלה, ובמילים אחרות, עד כמה חזקים החלשים בחברה.
בשביל שהחלשים יהיו חזקים, יש צורך לעזור להם כמובן. הרי אנשים חלשים בחברה, בין אם זו חולשה כלכלית, חברתית או אחרת, נוצרת מסיבות שונות ולא פעם מי שמגיע למצב כזה, לא יכול לעזור לעצמו לבד, הוא צריך לקבל עזרה מגורמים אחרים, גורמים חזקים ממנו, מן הסתם.
הבעיה היא, שלא תמיד אנחנו יודעים לזהות את השלב הזה, לא תמיד אנחנו מסוגלים לזהות את זה שהחלש צריך עזרה ואיך בדיוק אפשר לעזור לו. אז מה שעלינו לעשות, זה לחפש את הדרך כיצד לעשות זאת. לא כל אחד מסוגל, רוצה או יכול לזהות את הצרכים של החלש ולפעול למענו. לכן אנחנו צריכים לשבח ולעזור למי שכן עושה זאת.
דוגמא טובה לכך, הוא אורי לופוליאנסקי. ראש עיריית ירושלים לשעבר, התפרסם, לא רק בזכות העובדה שהוא פעיל ציבורי בירושלים, וראש העיר במשך יותר מחמש שנים, אלא בעיקר בזכות העובדה שבשנות השבעים הוא הקים את ארגון יד שרה, ארגון שמטרתו לעזור לאנשים לקבל ציוד עזרה רפואי ללא עלות.
בגלל מקרה אישי שהוא חווה במשפחה, הוא זיהה חולשה של רבים כמוהו, והוא החל לפעול על מנת לתקן את המצב. יש מי שבוחר לתקן את המצב דרך מסדרונות השלטון באמצעות העלאת דרישות בירוקרטיות שונות, ויש מי שפועל בשטח מתוך כוונה לבצע מעשה ולא לחכות שהמדינה תפעל. צריך לומר שלא תמיד זה אפשרי, אך במקרה הזה, אורי לופוליאנסקי פעל והצליח.
הוא הקים ארגון בזכות העובדה שהוא זיהה צורך מסוים שאין אותו בחברה, וכך הוא למעשה מצא דרך לעזור לאנשים במצב מסוים, בין אם זה במצב כלכלי או מצב אחר שדורש עזרה, והוא הצליח לבצע שינוי מאוד משמעותי ורחב היקף בדרך עוקפת את מסדרונות השלטון. הדרך הזו מצליחה עד היום.